הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה
עַל־פִּי לוּקָס
Luk 1:1 אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו
בשלמות בתוכנו׃
Luk 1:2 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו
משרתי הדבר׃
Luk 1:3 חשבתי לטוב גם־אני החקר אחר כל־הדברים היטב מראשיתם
לכתבם כסדרם אליך האדיר תאופילוס׃
Luk 1:4 למען תדע אמת האמרים אשר למדת׃
Luk 1:5 כהן היה בימי הורדוס מלך ארץ יהודה זכריה שמו ממשמרת
אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃
Luk 1:6 ושניהם צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל־מצות יהוה
ובחקתיו׃
Luk 1:7 ולהם אין ולד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃
Luk 1:8 ויהי היום בכהנו לפני אלהים בסדר משמרו׃
Luk 1:9 להקטיר קטרת לפי גורלו כמשפט עבודת הכהנים ויבא
אל־היכל יהוה׃
Luk 1:10 וכל־קהל העם מתפללים בחוץ בשעת הקטרת׃
Luk 1:11 והנה מלאך יהוה נראה אליו עמד מימין מזבח הקטרת׃
Luk 1:12 וירא זכריה ויבהל ואימה נפלה עליו׃
Luk 1:13 ויאמר אליו המלאך אל־תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך
ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃
Luk 1:14 והיה־לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃
Luk 1:15 כי־גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש
ימלא מבטן אמו׃
Luk 1:16 ורבים מבני ישראל ישיב אל־יהוה אלהיהם׃
Luk 1:17 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב לב אבות
על־בנים ואת הסוררים בתבונת הצדיקים להעמיד עם מוכן ליהוה׃
Luk 1:18 ויאמר זכריה אל־המלאך במה אדע את־הדבר הזה כי־אני
זקנתי ואשתי באה בימים׃
Luk 1:19 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים
ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את־הבשורה הזאת׃
Luk 1:20 והנך נאלם ולא תוכל לדבר עד־היום אשר יקום הדבר הזה
תחת כי־לא האמנת לדברי והם ימלאו במועדם׃
Luk 1:21 והעם הוחילו לזכריה ויתמהו כי־התמהמה בהיכל׃
Luk 1:22 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי־מראה ראה
בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃
Luk 1:23 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וישב אל־ביתו׃
Luk 1:24 ויהי אחר הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה
חדשים ותאמר׃
Luk 1:25 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את־חרפתי מבני
אדם׃
Luk 1:26 ויהי בחדש הששי וישלח אלהים את־גבריאל המלאך גלילה
אל־עיר אחת ושמה נצרת׃
Luk 1:27 אל־בתולה מארשה לאיש אשר־שמו יוסף מבית דוד ושם
הבתולה מרים׃
Luk 1:28 ויבא המלאך החדרה ויאמר אליה שלום לך אשת־חן יהוה עמך
(ברוכה את בנשים)׃
Luk 1:29 והיא (בראותה) נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה הברכה הזאת׃
Luk 1:30 ויאמר לה המלאך אל־תיראי מרים כי־מצאת חן לפני
האלהים׃
Luk 1:31 והנך הרה וילדת בן וקראת את־שמו ישוע׃
Luk 1:32 והוא גדול יהיה ובן־עליון יקרא ויהוה אלהים יתן־לו
את־כסא דוד אביו׃
Luk 1:33 ומלך על־בית יעקב לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃
Luk 1:34 ותאמר מרים אל־המלאך איך יהיה הדבר הזה ואני אינני
ידעת איש׃
Luk 1:35 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת
עליון תצל עליך על־כן קדוש יאמר לילוד בן־האלהים׃
Luk 1:36 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו־לה עקרה גם־היא הרה ללדת
בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃
Luk 1:37 כי לא־יפלא מאלהים כל־דבר׃
Luk 1:38 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי־לי כדברך ויצא מאתה
המלאך׃
Luk 1:39 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל־עיר יהודה׃
Luk 1:40 ותבא בית זכריה ותברך את־אלישבע׃
Luk 1:41 ויהי כשמע אלישבע את־ברכת מרים וירקד הילד במעיה
ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
Luk 1:42 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃
Luk 1:43 ומה־לי כי־אם אדני באה אלי׃
Luk 1:44 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
Luk 1:45 ואשרי המאמינה כי המלא ימלא אשר דבר־לה מאת יהוה׃
Luk 1:46 ותאמר מרים רוממה נפשי את־יהוה׃
Luk 1:47 ותגל רוחי באלהי ישעי׃
Luk 1:48 אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה יאשרוני כל־הדרות׃
Luk 1:49 כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃
Luk 1:50 וחסדו לדור דורים על יראיו׃
Luk 1:51 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבם׃
Luk 1:52 הרס נדיבים מכסאותם וירם שפלים׃
Luk 1:53 רעבים מלא־טוב ועשירים שלח ריקם׃
Luk 1:54 תמך בישראל עבדו לזכר את־רחמיו׃
Luk 1:55 כאשר דבר אל־אבותינו לאברהם ולזרעו עד־עולם׃
Luk 1:56 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃
Luk 1:57 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
Luk 1:58 וישמעו שכניה וקרוביה כי־הגדיל יהוה את־חסדו עמה
וישמחו אתה׃
Luk 1:59 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את־הילד ויקראו את־שמו
זכריה על־שם אביו׃
Luk 1:60 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא לו׃
Luk 1:61 ויאמרו אליה אין־איש במשפחתך אשר שמו כשם הזה׃
Luk 1:62 וירמזו אל־אביו לדעת מה השם אשר יקרא לו׃
Luk 1:63 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃
Luk 1:64 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את־האלהים׃
Luk 1:65 ותפל אימה על־כל־שכניהם ויספר כל־הדברים האלה בכל־הרי
יהודה׃
Luk 1:66 וישימו כל־השמעים אל־לבם לאמר מה־אפוא יהיה הילד הזה
ויד־יהוה היתה עמו׃
Luk 1:67 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃
Luk 1:68 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את־עמו וישלח לו פדות׃
Luk 1:69 ויצמח לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃
Luk 1:70 כאשר דבר בפי־נביאיו הקדושים אשר מעולם׃
Luk 1:71 ישועה מאיבינו ומיד כל־שנאינו׃
Luk 1:72 לעשות חסד עם־אבותינו ולזכר את־ברית קדשו׃
Luk 1:73 את־השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃
Luk 1:74 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי־פחד׃
Luk 1:75 בתמים ובצדקה לפניו כל־ימי חיינו׃
Luk 1:76 ואתה הילד נביא עליון יקרא לך כי לפני יהוה תלך לפנות
את־דרכיו׃
Luk 1:77 ולהורות דרך הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃
Luk 1:78 בחסד אלהינו וברחמיו אשר בהם יפקדנו הנגה ממרום׃
Luk 1:79 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את־רגלינו אל־דרך
השלום׃